שיעור מעניין: הלכת הגולגולת הדקה

אפשר להגיד שזה אפילו שיעור מעניין מאוד, למי שאוהב את עולם המשפטים. אפשר גם להגיד שזהו שיעור משפטי טהור, אשר יש בו הרבה מאוד הסתייגויות, סייגים, הנחות, עקרונות והבהרות. אפשר להגיד, בנוסף, שזהו אחד השיעורים המסובכים והמורכבים ביותר שיכול כל אדם לפגוש בו.

כי ממש לא פשוט להסביר את הלכת הגולגולת הדקה. אבל אני אנסה.

ובכן, כאשר אדם פוגע באדם אחר, מן הראוי והמקובל שהוא ייענש על התקיפה עצמה ועל חומרת המעשה. במקרים רבים, בית המשפט בוחן ומנסה לקבוע עד כמה הייתה חמורה גם כוונתו של הפוגע: האם הוא התכוון, למשל, רק להכות את המותקף כדי ללמד אותו לקח, או שהוא עשה זאת בכוונה לרצוח אותו.

לשאלה הזו יש חשיבות גדולה ומכרעת בזהות ובחומרת העונש בו יישא המזיק, כלומר האדם הפוגע, בסופו של יום. הכוונה של אדם פוגע יש בה לא מעט, משום שעונש אשר יינתן בהתאם לכוונה, ילמד את התוקף לקח לעתיד (כך לפחות אנו מקווים, לא?).

אבל, ישנה שאלה נוספת שעולה במקרים רבים אשר כוללים תקיפות, וגם, אגב, מקרי רשלנות רפואית או נזיקין באופן כללי: מה קורה כאשר האדם הנפגע סובל מהחמרה במצבו, אשר נגרמה בעקבות התקיפה בצורה ישירה?

תמונה: www.sxc.hu

הרי אם אדם, נניח, הוכה בחבטה עזה בעזרת חפץ כהה בראשו, אך במקום לסבול מחבורה גדולה ומכאבי ראש עזים למשך כמה ימים, הוא סובל משבר בגולגולת ומסכנה לחייו - יש בכל השלכה גם לגבי התוקף. מן הסתם, ההחמרה לא הייתה מתרחשת אם אותו אדם לא היה מותקף מלכתחילה.

אבל האם התוקף ראוי לעונש על מצב שנוצר בעקבות משהו שהוא כלל לא היה מודע אליו? כפי שציינתי בתחילת הקטע, התוקף אמור להיענש על התקיפה עצמה. האם הוא אמור להיענש גם על השתלשלות האירועים או ההתפתחות הרפואית של המותקף בעקבות הפגיעה? על פי הלכת הגולגולת הדקה, בהחלט כן - במקרים מסוימים.

הלכת הגולגולת הדקה היא מונח שמקורו באנגליה, כבר מתחילת המאה ה-20, אשר נהגה למעשה במהלך משפט שהתקיים באנגליה. שם קבע אחד השופטים כי גם אם למותקף הייתה גולגולת דקה או לב חלש במיוחד - אך איש לא ידע על כך עד הפגיעה עצמה - הרי שהמותקף אחראי גם להתפתחויות הבריאותיות שבאו כתוצאה מהמעשה שלו. לא עומדת לזכותו טענת חוסר הידיעה. הוא נושא באחריות על כל ההשלכות לתקיפה שלו.

כלומר, נכון שהמותקף עצמו לא ידע באותו רגע שיש לו גולגולת חלשה, לדוגמא, איך אין זה 'אשמתו'. כל תוקף צריך לדעת שחומרת מעשיו אינה סוף פסוק. הוא צריך לקחת בחשבון, בזמן התקיפה, כל דבר אפשרי ובכלל זה גם גולגולת דקה, לב חלש או כל דבר מסוג זה. וזו, על רגל אחת, תמצית הלכת הגולגולת הדקה.

אבל כאן זה לא נגמר. ברור שאי אפשר להחיל את ההלכה הזו על כל מקרה. כך למשל, אם היה הליקוי הרפואי ידוע (למשל, אם האדם ידע ואובחן כמי שיש לו גולגולת דקה), אז ההלכה הזו לא תתקיים. ברור שבמקרה כזה על האדם הסובל מהפגם למזער או לחפות עליו בכל צורה אפשרית ולכן, האחריות היא אינה על התוקף במקרה כזה, משום שהוא כביכול עושה זאת 'במסגרת' ידיעתו של המותקף.

אני אנסה להסביר את זה בצורה קצת יותר טובה: אם אדם אשר סובל מגולגולת דקה ומודע לכך מעורב בקטטה, הוא יודע שיש כאן גם משום אחריות על מעשיו. כלומר - אדם נורמטיבי לא ייכנס לקטטה כך סתם, לא כל שכן אדם אשר יודע כי הנזק שייגרם לו עשוי להיות חמור עוד יותר. לכן, יש כאן גם אחריות של המותקף במקרה הזה.

מתי עוד חשוב לדעת את כל העניין הזה ולהיות מודע להלכת הגולגולת הדקה? כאמור, היא תקפה גם במקרים של רשלנות רפואית. לכן, אם אדם לא היה מודע לפגם שיש בגופו ובוצעה רשלנות רפואית, אשר תוצאתה החמירה בעקבות אותו פגם, הרי שהרופא אחראי גם להחמרה ולנזק הכללי שנגרם.

אבל, כמו שלמדנו, אם הפגם היה ידוע, הרי שהמטופל כביכול 'מסתכן' ולוקח זאת על אחריותו. הרופא אינו יכול לשאת באחריות גם על הפגם, משום שהמטופל מודע לו ולוקח אותו בחשבון בכל טיפול שהוא מקבל.

הלכת הגולגולת הדקה היא עניין חשוב מאוד, אשר מבהיר ומבאר כמה סוגיות חשובות שעולות במהלך משפט אשר עוסק בדיני נזיקין. הוא ישפיע גם על תוצאות המשפט, על מידת העונש שייפסק נגד התוקף ועל גובה הפיצויים שייפסקו לטובת התובע, במשפטים אשר קשורים לרשלנויות שונות, בעיקר.

מערכת המשפט הישראלית אימצה לחיקה בהתלהבות את הלכת הגולגולת הדקה, אשר מקורה כאמור באנגליה של תחילת המאה הקודמת. בכלל, כאן בישראל אנו שואבים רבות ממערכת המשפט הבריטית וישנם עד היום חוקים אשר נותרו בעינם מאז תקופת המנדט הבריטי. אך טבעי שאחת מהפסיקות החשובות לדעתי שתרמה מערכת המשפט האנגלית לעולם, תאומץ במלואה, אפשר לומר, על ידי מערכת המשפט הישראלית.